סוכנויות ים מאוגדות אמא בע"מ נ' דלתא נובל לוגיסטיקה בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעה כספית, ע"ס 302,699 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעות, בגין שירותי העברה ושילוח בינלאומי, שסיפקה התובעת לנתבעת 1, ובגין דמי השהייה עבור מכולה אשר עוכבה ע"י הנתבעת 1 ולא הושבה לתובעת.

הצדדים לתובענה

התובעת, סוכנויות ים מאוגדות אמא בע"מ (להלן: "התובעת" או "אמא"), הינה חברה המספקת שירותי העברה ושילוח ימי בינלאומי, אשר סיפקה החל משנת 2004, שירותיה לנתבעת 1, דלתא נובל לוגיסטיקה בע"מ, העוסקת בלוגיסטיקה והובלה בינלאומית, ייצוא וייבוא עולמי, שירותי שילוח ומכס (להלן: "לוגיסטיקה" או "הנתבעת 1" או "הנתבעת").

הנתבעת 1, נוסדה ביום 29.12.03, ע"י הנתבעת 2, דלתא נובל סחר ושילוח (ישראל) בע"מ (להלן: "דלתא נובל" או "הנתבעת 2").

80% ממניות הנתבעת 1, מוחזקות ע"י הנתבעת 2, ו 20% מהמניות מוחזקות ע"י הנתבע 3, מר רפאל כהן (להלן: "מר כהן" או "הנתבע 3"). ואילו מלוא מניותיה של הנתבעת 2 מוחזקות ע"י הנתבע 4, אורי ירון (להלן: "הנתבע 4" או "מר ירון").

טענות הצדדים

לטענת התובעת, בגין אספקת שירותי העברה ושילוח בינלאומי אשר העניקה לנתבעת 1, החל מחודש ינואר 2005 ועד לחודש נובמבר 2005, צברה הנתבעת חובות כלפי התובעת בסך של 46,459 $, התובעת צירפה לכתב תביעתה את החשבונות ושטרי המטען מסוג של Bill of lading או Sea waybill.

בנוסף, לטענת התובעת, החל מיום 27.3.04 ועד לחודש ליום 1.6.05, צברה הנתבעת 1 חובות בסך 16,514 $, בגין השהיית מכולה מעבר לזמן הקצוב ( 417 ימי חיוב ) שמספרה TEXU4560511 ואשר נשלחה עפ"י שטר מטען מספר AGXGOAASH00146, בקו גנואה-אשדוד,. לוגיסטיקה.

סה"כ נותרה הנתבעת 1 חייבת לתובעת, סך של 62,972$.

לעניין הנתבע 4, טענה התובעת, כי טרם ההתקשרות עם נציגי התובעת, הציג עצמו הנתבע 4, כנציג ובעל השליטה בקבוצת החברות הזרות DELTANOVEL, הידועות בתחום השילוח הימי כאשר על קבוצת דלתא נובל, נמנות החברות : DELTA INTERNATIONAL (להלן: "דלתא אינטרנשיונל"), וחברתTRADE & MARITIME CO. SRL DELTANOVEL (להלן: "דלתא טרייד").

הנתבע 4 הציג עצמו כבעל המניות ומנכ"ל דלתא טרייד, כשכל מהלך המשא ומתן נוהל על ידו בשם ועבור חברת דלתא טרייד. לאור המצגים ומששוכנעה התובעת כי ההתקשרות הינה עם גוף כלכלי איתן ידוע ומוכר בתחומו, הסכימה התובעת להתקשר בעסקה למתן שירותיה, בהעניקה תנאי תשלום ואשראי מיוחדים בהתאם להיקף עסקי חב' דלתא טרייד וחוסנה הכלכלי. בפועל, לאחר שסוכמו תנאי ההתקשרות, נתבקשה התובעת לספק שירותיה לנתבעת 1- שהוצגה ע"י הנתבע 4 כחלק בלתי נפרד מקבוצת החברות דלתא נובל, כך שלנתבעת 1 יש גב חזק ולתובעת אין מה לדאוג מבחינה כספית.

לטענת התובעת, הנתבע 4 ניצל את מעמדו ורוקן את הנתבעת 1 מכספיה ורווחיה, באופן שרווחי פעילותה של הנתבעת 1 הועברו לידי אחת מחברות קבוצת דלתא נובל, שהנתבע 4 החזיק במניותיהן. עוד נטען, כי ביום 25.11.05, או בסמוך לכך, הורה הנתבע 4 למנהלת החשבונות בנתבעת 1 להעביר מדי שבוע סך של 60,000 יורו לידי איזו מחברות קבוצת דלתא נובל, וההוראה ניתנה כביכול לכיסוי חובות אשראי של הנתבעת 1 לחברות קבוצת דלתא נובל.

בפועל נתן הנתבע 4 הוראה זו על מנת להוציא שלא כדין מהנתבעת כספים לטובתו האישית.

לעניין הנתבע 3, טענה התובעת, כי הוא ניהל את הנתבעת 1 בצורה בלתי ראויה, שכן, ידע או היה צריך לדעת, עת הוזמנו ע"י הנתבעת 1 שירותי התובעת, כי הנתבעת 1 אינה יכולה לשאת בעלויות שירותי התובעת, וכן נמנע מקבלת החלטות לטובת החברה והניח לנתבע 4 ליתן הוראות לעובדי הנתבעת 1, תוך התעלמות מסמכותו, ולחילופין קיבל החלטות שמקורן בהוראות הנתבע 4, אף שידע או היה צריך לדעת כי מטרות הנתבע 4 מנוגדות למטרות הנתבעת 1 ולאינטרסים שלה. עוד נטען, כי הנתבע 3, נענה להוראות הנתבע 4, ומקום בו היה ניתן להיעזר בשירותיהם של נותני שירותים אחרים, הגביל את התקשרויות הנתבעת 1 להתקשרויות עם החברות בהן החזיק הנתבע 4 במניות, זאת תוך ריקון רווחי התובעת 1. הנתבע 3, על אף שסבר כי הוראת הנתבע 4, בדבר פיטורי עובדי ממחלקת עמילות מכס אצל הנתבעת 1, תמוהה וכי מימושה יפגום קשות באפשרויות הנתבעת 1 לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, הורה בתחילת אוקטובר 2005, על פיטורי העובדים. עוד נטען, בין היתר, כי ביום 28.11.05, או בסמוך לכך, מעל הנתבע 3 בכספי הנתבעת 1, באמצעות פירעונה של המחאה ע"ס 237,000 ₪, משוכה מחשבון הנתבעת 1, המחאה שרשם הנתבע 3 לזכות עצמו, תוך ניצול זכות החתימה שלו בחשבון הנתבעת 1, מעילה זו בוצעה ע"י הנתבע 3 תוך עשיית דין עצמי והעדפת האינטרס האישי שלו ותוך התעלמות וניסיון לחמוק מתשלום חובות הנתבעת 1 לתובעת. בסמוך לכך הודיע הנתבע 3, בכתב, לנתבע 4, כי החליט לסיים את חלקו כשותף בנתבעת 1 ולהחזיר לבעלות הנתבעת 2 את עשרים האחוזים ממניות הנתבעת 1. הנתבע 4 טען, כי בכך השיב לעצמו הנתבע 3 את השקעתו , אלא שבהסכם המייסדים נקבע, כי במידה והנתבע 3 יחדל מלכהן כמנכ"ל הנתבעת 1, תהא רשאית הנתבעת 2 לרכוש את מניותיו במחיר שיוסכם או שיקבע ע"י מעריך ולא פחות מ 50,000$.

הנתבע 4, שלח הודעת דוא"ל, ביום 9.12.05, בו ביקש להזים ולקטול את מסכת השמועות לגבי מצבה של הנתבעת 1. חרף מצבה האנוש של הנתבעת 1, לאחר שהנתבע 3, רוקן את חשבונה כמעט כליל, המשיך וטען הנתבע 4, במכתב זה כי הנתבעת 1 תמשיך לתת את שירותיה בשוק הישראלי. במכתב זה לא חשף הנתבע 4 כי הגיע להסכם עם חברת מנטיפלד (1983) בע"מ (להלן: "מנטיפלד"), לפיו, מלטיפלד תייצג בלעדית בישראל את איזו מחברות קבוצת דלתא נובל, בכל הנוגע לפעילות שילוח בקשר עם מדינות, איטליה, קרואטיה וסלובניה ו/או מדינות נוספות. בכריתת הסכם בלעדי זה, רוקן הנתבע 4 את הנתבעת 1 מפעילותה ומנכסיה, לרבות לקוחותיה.

עוד נטען, כי הנתבע 4 הגיע לפגישה אצל התובעת, והציג לתובעת באמצעות מנהלה מצג בדבר כוונתו לדאוג לכיסוי חובות הנתבעת 1 , תוך התחייבות אישית לביצוע התשלום. במצגיו שכנע את התובעת להימנע משימוש בזכות העיכבון הנתונה לה על פי דין ולשחרר סחורה שהתובעת ביצעה את שילוחה אשר שוויה הגיע לסך של כ- 5000 יורו.

לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעת 1, בסכום התביעה, מכוח התחייבויותיה החוזיות. הנתבעת 1 קיבלה מהתובעת שירותים שלא על פי זכות שבדין, ועל כן גם בהתאם להוראת חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979, על הנתבעת 1 לשלם לתובעת את שווים.

לעניין חיוב הנתבעים 3 ו 4, נטען בין כי מצגיהם, בשם הנתבעת 1, מהווים מצג שווא ו/או תרמית ו/או שקר במפגיע, כמשמעם בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). וכן הטעייה כמשמעה בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים").

לטענת התובעת, בנסיבות העניין יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובה של הנתבעת 1 לנתבע 3, ולנתבע 4 ולחילופין לייחס את חובה של הנתבעת 1 לנתבעת 2 ואת חובה של הנתבעת 2 ליחס לנתבע 4. לטענתה שימושם של הנתבעים 3 ו 4 באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת 1, נעשה באופן שיש בו כדי להונות ו/או לקפח אותה, תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. עוד נטען בעניין זה כי למעשה הנתבעת 2 הינה חברת אחזקות באמצעותה מחזיק הנתבע 4 ברכוש, לרבות אחזקה של 80% ממניות הנתבעת 1, וכי אין כל הבדל בין הנתבע 4 לבין הנתבעת 2 לצרכי התובענה.